פעם חלמתי שיום יבוא ו…אצור בגדים… בגדים שמדברים…שמספרים סיפור חיים… שמדלגים בין עולמות ומחבקים חלומות.

חלמתי…כל הזמן חלמתי…. אני עדיין בחלום.

המשיכה לאופנה, אומנות ,הרפתקאות וטבע הקסימו אותי כבר מגיל צעיר כשלמדתי לתואר בחינוך אחת המרצות אמרה שאני צבעונית מידי ושכדאי שאגיע בבגדים רגועים יותר כי זה לא מתאים..

לא הצלחתי להבין מה הייתה כוונתה… להשתנות??

אבל אני לא יודעת אחרת!… והיא..שוב העירה… פחדתי שהציון שלי “ישתבש” אז “הרגעתי” בכאב אבל לרגע לא הפסקתי לחלום…

היא רק עזרה לי להבין שהצבעוניות שלי זה גם היעוד שלי!

התחלתי להגיע לשיעורים עם קלסר… בלי חומרי לימוד…רק דפים לבנים שהפכו בסוף כל הרצאה לבגד צבעוני אחר… טיילתי בין עולמות למרות שניסו לכבות אותי.

כל טיול מספר סיפור… חלום! באחד “מטיולי הראש” שלי הגעתי לסיי’לה..

סיפור שגדלתי עליו. כך קראו לי בבית מגיל צעיר. שם תימני.

הסיי’לה הוא הנחל העובר בוואדי המפריד בין שני חלקי העיר צנעא בירת תימן. שם גרו יהודים ברובע היהודי ושמרו את יהדותם מאז חורבן בית שני…

מי הנחל תמיד זרמו לאיטם…בהרמוניה של שקט מדברי…באיטיות מופלאה יצרו חיים..שמחה… צבעו את השממה.

#מודה על מפגש משנה חיים…

כזה שאפשר היה ליפול ממנו… בחרתי לחיות ולהחיות חלומות…בצבע.

סיילה- כי זה דרכו של הטבע, תמיד להמשיך לזרום….

#חלומות נועדו שיגשימו אותם…. בהודו (כנראה)

את בעלי הכרתי בטיול הראשון התאהבנו והיה לנו ברור שהטיול האמיתי של החיים רק מתחיל….

מאז, ב”ה יש לנו 4 ילדים חמודים שמצטרפים למסע… ואנחנו כמעט 10 שנים חיים על קו הודו ישראל ומייצרים לכן ריקמות, בדים, ופריטים יחודיים שנתפרים בהרבה אהבה…ואמונה!! כי איך אפשר בלי??